לאחר כמה שנים טובות של ניסיון באיור קריקטורות באירועים החלטתי לרכז במאמר זה כמה טיפים חשובים
שיעזרו לכם לבחור נכונה את הקריטוריסט שלכם לאירוע (בתקווה שאני יהיה זה שיתאים לכם ביותר...חחח...)
הטיפים הבאים נאספו על סמך ניסיוני, כך שאין לקחת אותם כתורה, ככה אני רואה את הדברים.
רוב הטיפים המפורטים מתייחסים לאירוע בר מצווה ובת מצווה, שהם האירועים העיקריים בהם משולב קריקטוריסט.
אין ספק שהזמנת קריקטוריסט לאירוע שיאייר את המשתתפים בקריקטורה אישית ומצחיקה, היא אחת האטרקציות הטובות והאטרקטיביות שנמצאות כיום בשוק. בעוד שאטרקציות אחרות הן רגעיות ונקודתיות, הקריקטוריסט מלווה את כל שעות האירוע,מתחילתו ועד סופו, ונותן גוון מצחיק,הומוריסטי ואומנותי לכל האירוע.
טיפ ראשון: בחירת סגנון איור הקריקטורות
כיום, יש כ-15 קריקטוריסטים בשוק הקריקטורות לאירועים. לכל קריקטוריסט, מטבע הדברים, יש סגנון ואופי ציור שונה. יש קריקטוריסטים שמבליטים את תווי פניו של המאוייר באופן קיצוני, כיאה למסורת הקריקטורות. יש קריקטוריסטים שלא משנה מה יבליטו תמיד אוזניים,שיניים ועוד...כי זה נותן את ההומור והצחוק. יש קריקטוריסטים שמאיירים עם עפרונות ויש כאלה שמציירים ישירות עם טוש שחור. לכל אחד סגנון המאפיין והמייחד אותו. חשוב לראות דוגמאות של איור הקריקטורות כפי שמאיירים באירוע עצמו. יש קריקטוריסטים המפרסמים אך ורק קריקטורות שצויירו מראש,בביתו של הקריקטוריסט עם השקעה מרובה ולא ברמת ההשקעה שמשקיעים באירוע עצמו.
סגנון האיור שלי הוא עגול ומייפה. אני עם השנים גיליתי כי אנשים מעדיפים לראות עצמם יותר יפים מאשר יותר דומים, לטוב ולרע, לכן אני "מעגל קצוות" ונותן קריקטורה יפה. כן, לפעמים זה בא על חשבון דמיון המאוייר (זה לא, שזה לא יוצא בכלל דומה,כן...) אבל אני מעדיף שמשתתף האירוע ייצא מרוצה ועם חווייה טובה מאשר מבואס ונעלב.
טיפ שני: כמה השקעה משקיע הקריקטוריסט בציור
הרבה קריקטוריסטים מתפארים בעובדה כי הם מציירים קריקטורה ב-2 דק'. זה נותן ללקוח תחושה כי ידו של הקריקטוריסט מנוסה ומיומנת. מה עוד שאם הקריקטוריסט מהיר כך הוא יספיק לאייר יותר משתתפים באירוע.
השאלה היא מה הקריקטוריסט מצייר ב-2 דק' אלו? יש קריקטוריסטים שמציירים אך ורק את ראשו של המשתתף, ללא גוף או רקע. יש כאלה שמוסיפים צוואר ורק יזכור של צווארון או חולצה מקושקשת.
לי חושב שהקריקטורה תראה כמוצר מרשים, ולא משהו מהיר ולא מושקע. לי לוקח לאייר קריקטורה כ-5 דק'. אני משקיע באיור. אני לא רק מאייר את פניו של המשתתף אלא גם גוף ורקע לפי בחירתו של המשתתף
(כדורגלן,פיה,נסיכה,רקדית היפ הופ ועוד...) בליווי שמו בגדול המתנוסס מעל הדף ככותרת. האיור יוצא שלם ומלא ולמשתתף קל יותר להזדהות עם האיור, כי הוא צוייר לפי רצונו וחלומו.
טיפ שלישי: מיומנות
כל קריקטוריסט מיומן לצייר מהר ומדוייק, אבל יש כאלה שלעיתים עקב לחץ,עייפות וכן גם חוסר ניסיון לא מצליחים תמיד לדייק ולצייר כל דבר לפי בקשתו של המשתתף (אם בכלל הוא שואל אותו כיצד להיות מצוייר). צריך לראות האם הקריקטוריסט מעודכן בטרנדים עכשווים מעולם הילדים, כי הם,לעיתים, מבקשים גיבורים ודמויות מצויירות עכשוויות שלא תמיד הקריקטוריסט בדיוק יודע על מה מדובר (כדוגמת "בן 10", ג'סטין ביבר, glee ועוד...)
אני תמיד מנסה להיות מעודכן ולאמן את עצמי לצייר קריקטורות בקלות ובמהירות עם כל דבר העולה בדמיונו של המצוייר.
טיפ רביעי: קשר הקריקטוריסט למשתתפים
הרבה קריקטוריסטים בימינו לא כ"כ סבלניים למשתתפי האירוע. בעיקר כאשר מדובר בבני העשרה, שהם לפעמים קצת רועשים, צעקניים ולא ממש מנומסים (אין מה לעשות זה תחילתו של גיל ההתבגרות...). כפועל יוצא קורה שהקריקטוריסט או מאוד עצבני וחסר סבלנות או אפטי לסביבה וראשו תקוע מרבית הזמן בדף.
חשוב שהקריקטוריסט ייצור מסביבו עניין וצחוק, זה חלק מאוד אינטגראלי מפינת הקריקטורות ומהחוויה שהמשתתף ייקח לביתו לאחר האירוע. חשב שהקריקטוריסט ידבר עם מי שמצוייר וירגיע אותו, כי הסיטואציה היא די מרגשת ומלחיצה (באופן חיובי כמובן). הקשר צריך להיות לא רק עם המצוייר, אלא גם עם הקהל המחכה בתור. אותי אישית קהל רועש לא מלחיץ או מרתיע, ההפך, זה מרומם אותי ונותן לי כוחות והשראה להמשך האירוע.
טיפ חמישי להורים: להקשיב לילד/ה
לא כל ילד רוצה להיות מאוייר בקריקטורה. נכון זאת מזכרת מדהימה מהאירוע וההורה רוצה שמזכרת זו תגיע גם לביתו. אבל לפעמים ילדים מאוד לחוצים מהסיטואציה שמישהו מסתכל עליהם במשך 5 דק', שכל תשומת הלב עליו. קורה לפעמים אפילו שילד מחכה זמן לא מבוטל בתור ואז כשתורו סוף סוף מגיע הוא מתחרט. הורים, תנו לילד להחליט מה הוא רוצה, להגיע איתו לכדי בכי וצעקות לא יתרמו למצב. המלצתי תמיד להורה היא לתת לילד להירגע, לא לשכנע אותו. אני אמצא ואף אשאר מעבר לזמן כדי לאייר אותו כשהוא יחליט שזה נכון לו.
תנו לילדים לעמוד בתור בכוחות עצמם, אני יודע שיש להורה צורך לגונן על תורו של הילד, שלא יעקפו אותו או יציקו לו. בדר"כ הבלאגן מתחיל כשהורה זה או אחר מתערב בתור...
זהו, לעכשיו. אני מאמין שיתווספו עוד טיפים בהמשך....
